טלספורט | עזה: לא רק כדורגל

טלספורט ראשי » ערך מוסף » ערך מוסף

עזה: לא רק כדורגל

רבות נכתב על הכדורגל הפלסטיני ותפקידו בחיזוק במאבק על הזהות הלאומית הפלסטינית, אך מה בנוגע לענפי הספורט האחרים? האם מקומם נפקד ממפת הספורט המקומי? מתברר שלא. תכירו: הספורט הפלסטיני במיטבו

אור בס יום ראשון 18 ינואר 2009 , 17:00


	שוטרי חמאס משחקים

רבות נכתב על הכדורגל הפלסטיני ותפקידו בחיזוק במאבק על הזהות הלאומית הפלסטינית, אך מה בנוגע לענפי הספורט האחרים? האם מקומם נפקד ממפת הספורט המקומי, או שמא הם נוכחים ומתקיימים כמו תופעות אזוטריות אחרות בחברה הפלסטינית המסורתית: בשקט ובחדרי חדרים.

במציאות שהיא למעשה מלחמה יומיומית על הקיום הבסיסי, בחברה שהיא מסורתית ולא רואה בעין יפה עיסוק בזוטות כמו ספורט, מתאמנים בענפי ספורט רבים ושונים, מספר קטן של ספורטאיות וספורטאים פלשתינאים, וחולמים על היום בו יוכלו לייצג את מדינתם העצמאית ולנצח כגיבורי העם הפלשתיני.

העיסוק התקשורתי והאקדמי בנבחרת הכדורגל הפלשתינית ובמסעותיה ברחבי העולם כחלק מהמאבק הלאומי הפלשתיני הוא נרחב בעשור האחרון. קיומן של ליגות הכדורגל בגדה המערבית וברצועת עזה נפגע רבות כתוצאה מהעצמת הסכסוך הישראלי-פלשתיני: שחקנים רבים נמלטו, נאסרו ואף נהרגו, אצטדיונים שנבנו בכספי תרומות העולם הערבי והאיחוד האירופי הפכו למטרות לגיטימיות להפצצות צה"ל, ונבחרת הכדורגל הלאומית נאלצה, כמו נבחרת ישראל, לחפש לה בית חלופי ונדדה ברחבי העולם הערבי בזמן המשחקים הבינלאומיים.

אף על פי כן, התועלת הרבה שמצאו קברניטי העם הפלשתיני בקיומם של משחקי הכדורגל כאמצעי תעמולה וחיזוק הזהות הלאומית היא גלויה לעין ואינה מוכחשת. המשחקים הפכו סממן לנורמאליות ושימשו כלחם ושעשועים להמונים, דרך להרגיע ולפרוק את המתח והלחץ שהצטברו באוכלוסיה הפלשתינית כנגד ישראל, אמריקה, העולם הערבי ומנהיגיהם המושחתים.

אך בעוד הכדורגל, כמו בישראל, מונע מכוח היותו מסוקר היטב ואהוב על ההמונים והמנהיגים, מצא לעצמו העם הפלשתיני גיבורים חדשים בדמות הספורטאים מענפים שוליים כמו שחייה, רכיבה על סוסים ואיגרוף, שיילחמו עבורו ובשמו ויביאו כבוד וגאווה לאומה הקטנה והגאה.

סנוקרת בסנטרו של הכבוד הלאומי

איגרוף תמיד היה ענף הספורט הפוליטי ביותר: מהמאבק הבין גזעי בארה"ב שהוביל מוחמד עלי האגדי, המתאגרפים היהודיים המעולים בארה"ב ובגרמניה שהגנו על כבוד עמם, ועד העימותים הבין גושיים בין המתאגרפים מהמערב, לאלה מעבר למסך הברזל.

סיפורו של ג'והר אבו לאשין, המתאגרף מנצרת שהפך לאלוף עולם במשקל בינוני, הפך מסיפור הצלחה ספורטיבי לסיפור קורע לב על הניצול הציני שעשו שני העמים: הישראלי והפלשתיני, בהצלחותיו. סיפורו, שהובא בסרט התיעודי המעולה " השכן של ישו ", החל בזכייתו באליפות העולם במשקל בינוני, אז הפך לפתע ליקיר התקשורת וההנהגה הישראלית. אבו-לאשין, שהתחרה תחת דגלי ישראל ופלשתין, הוזמן לביקור בבית הנשיא וייצמן והתארח בתוכניות האירוח של הטלוויזיה הישראלית (רבקה מיכאלי הדביקה לו את השם-"זוהר"). אך עם הזמן, זוהרו של "זוהר" הועם וההתעניינות פסקה, עד שהחלה אינתיפאדת אל אקצא, אז אומץ בחום על ידי יאסר עראפת, כשגריר הספורטיבי הבכיר וגיבור ההמונים של העם הפלשתיני. הלחימה נגד "האויב הציוני" גזלה את תשומת הלב מאבו-לאשין, שפינה את מקומו כגיבור לדמויות כמו מרוואן ברגותי וזכריה זביידי., והוא עזב את האיזור לארה"ב, שבור לב וחש מנוצל.

האיגרוף הפלשתיני כיום הוא דווקא בין ענפי הספורט היותר מפותחים, וגאוותו היא אלוף האיגרוף התיאלנדי ניזאר "הצייד" טאלב, בן ה-32, שמשפחתו נמלטה לטריפולי שבלבנון מעכו ב-1948. ניזאר הוא אלוף רב הישגים ברחבי העולם ( מאזן 3-63 נצחונות בקריירה ) ומקור לגאווה לאומית אמיתית.

זריקה לסל בבלטה

כמו שכניהם, הישראלים, גם הפלשתינים אוהבים כדורסל. כל כך אוהבים כדורסל, שיש להם ליגה בת 21 קבוצות, שמתקיימת בתנאים לא-תנאים, ומשתפת רק שחקנים מקומיים בשל מיעוט התקציבים. כרגע מובילה את הליגה, קבוצת איבד'ה ממחנה הפליטים דהיישה, שברשותה חמישה נצחונות בחמישה משחקים, ודולקת אחריה קבוצת בית לחם, עם הפסד אחד וחמישה נצחונות. הנבחרת הלאומית לא זכתה להצלחה גדולה עד כה בזירה הבינלאומית, אבל אין לצפות לכך כשהליגה מושבתת תכופות, כמו בתקופה זאת, וכשהשחקנים תקועים במחסומים בדרך לאימון, בדרך אל מגרשי הבלטות השונים.

רוגבי בבית ג'אלה

לא ברור איך, אבל הרוגבי כבש את ליבם של הפלשתינים ובמיוחד תושבי בית ג'אלה. הליגה המקומית כבר פועלת ומשחקות בה קבוצות ממחנות הפליטים בגדה ומערים כמו רמאללה, אך בבית ג'אלה רואים ברוגבי כספורט האולטימטיבי לחינוך הצעירים הפלשתינים- לוחמניים, חזקים וקשוחים. התאחדות הרוגבי האירית כבר פרשה את חסותה על הליגה הצעירה ומסייעת לה כלכלית ומקצועית.

כמו כן, ענפי הכדורעף והכדוריד משוחקים באופן לא סדיר, כשבכדוריד שולטת קבוצת אוניברסיטת ביר זית

רצים ללונדון?

הועד האולימפי הבינלאומי קיבל לזרועותיו את השלוחה הפלשתינית ב-1996. מאז ועד היום, אתלטים פלשתינים רשמו הופעות ייצוגיות ורבות משמעות באולימפיאדות, אך ללא הישגים משמעותיים.

ללא מתקנים ראויים או תקציבים, האצנים הפלשתינים חולמים על גמר באולימפיאדת לונדון 2012. נאדר מסרי וחאדיר חורוף כבר הספיקו להשתתף באולימפיאדת בייג'ינג, אך עבורם, הריצה האמיתית הייתה ממחנות הפליטים בעזה לעבר יריחו, שם חופשי יותר ואין צבא ישראלי. כמו האצנים, גם השחיינים הפלשתינים סובלים קשות ממחסור בתקציבים, מתקנים ומהבירוקרטיה הישראלית הנוקשה.

מאמן נבחרת השחייה הלאומית-איברהים טאוויל, נאלץ לאמן את חניכיו בבריכה קטנה בבית ימק"א, כיוון שאין אף בריכת שחייה אולימפית בכל שטחי הרשות הפלשתינית ורצועת עזה. כתוצאה מתנאים אלו, נראה כי חלומם של חמזה עבדו, בת ה-18, וזאקיה נאסר בן ה-22, להשתתף בגמר אולימפי, ישאר בגדר חלום.

אבל יש מקום לאופטימיות, הועד האולימפי הפלשתיני מקיים קשרים הדוקים עם הועד הבינלאומי ועם האיחוד האירופי, ולא מן הנמנע שבקרוב נראה שיפור ברמת המתקנים, כמו בניית בריכה חדשה באיזור סילואן, ומסלול ריצה בחברון.

פותחים שולחן

גם בענפים כמו טניס שולחן ושחמט, ישנה פעילות ענפה, בעיקר באיזור מזרח ירושלים. הטניס, הספורט הלבן, משוחק בעיקר במזרח ירושלים ורמאללה, שם הרמה הכלכלית הגבוהה יחסית של התושבים מאפשרת להם את העיסוק בענף היוקרתי. גם רכיבת סוסים מביאה כבוד לאומה הגאה, כשבטורניר הרכיבה הבינלאומי האחרון בדובאי, זכתה מתמודדת ממוצא פלשתיני.

בכלל נדמה כי העיסוק בספורט הנשים הולך ומתרחב בפלשתין, ומשמש כאמצעי חשוב להעצמה נשית, בחברה הפטריארכאלית הזאת.

אמנויות הלחימה

אולי העיסוק הכי פחות מפתיע הוא העיסוק באמנויות הלחימה כמו ג'ודו וטאיקוונדו, סיף וקליעה למטרה. כנראה שכמו בישראל, זה מה שחברה ששרויה במלחמה יומיומית, מסוגלת להוציא מעצמה.

המציאות שאחרי המלחמה האחרונה תהיה קשה עבור הספורטאים הפלשתינים: ספורטאים רבים נהרגו, כמו גם מאמנים וחברי הועד האולימפי, בית הועד האולימפי בעזה הופצץ במהלך המלחמה ומתקני ספורט רבים נפגעו מפגזי צה"ל.

אבל אם יש משהו שמסוגל לשמור על הנורמליות, לשמש כפורקן לרגשות הכעס והזעם, הדיכוי והשכול, הלוא הוא העיסוק בספורט, אותו מעודדים אנשים עבדל פתח', שעוסק בחינוך לספורט ובאימון בני נוער רבים בשטחי הגדה, בעיקר במחנות הפליטים. כשם ששחקנים רבים יצאו מ-"הפבלות" של ריו, עבדל מצפה שממחנה הפליטים בלאטה, ייצא ה-" ליאו מסי" הבא, שייצג את מדינתו ועמו בכבוד.

וזה כבר קורה, רק השבוע התפרסמו ידיעות על מעברו של שוער הנבחרת הלאומית וקבוצת יריחו- מוחמד אבו רומי, לקבוצת "אל ג'זירה" שבירדן. דודו אוואט, לתשומת לבך.

צילומים: GETTY IMAGE

סיביר נובוסיבירסק (רוסיה) - אפולון לימסול (קפריסין) 1.45 | 3.25 | 4.00 אינטר טורקו (פינלנד) - גנק (בלגיה) 3.00 | 2.90 | 1.75 מוגילב (בלארוס) - באניק אוסטרבה (צ'כיה) 2.90 | 2.90 | 1.80 מיפה 47 (פינלנד) - טימישוארה (רומניה) 2.90 | 2.90 | 1.80 סנדסבאל - האמרבי 1.70 | 2.95 | 3.10 אוטרכט (הולנד) - לוצרן (שוייץ) 1.35 | 3.50 | 4.50 אלסונד (נורבגיה) - מאת'רוול (סקוטלנד) 1.75 | 2.90 | 3.00 אפואל ניקוסיה (קפריסין) - יאבלונץ (צ'כיה) 1.35 | 3.50 | 4.50 אפואל ניקוסיה - יאבלונץ‎ (+1) ‎ (1+) 2.10 | 3.05 | 2.25 מולדה (נורבגיה) - שטוטגרט (גרמניה) 5.35 | 3.80 | 1.25 ראנדרס (דנמרק) - לוזאן (שוייץ) 1.30 | 3.65 | 4.85 סיריאנסקה - אוסטרס 1.35 | 3.50 | 4.50 קלמאר (שבדיה) - לבסקי סופיה (בולגריה) 1.75 | 2.90 | 3.00 מכבי חיפה - דינמו מינסק (בלארוס) 1.20 | 4.05 | 6.00 דינמו בוקרשט (רומניה) - היידוק ספליט (קרואטיה) 1.50 | 3.15 | 3.80 דינמו בוקרשט - היידוק ספליט‎ (+1) ‎ (1+) 2.55 | 3.05 | 1.90 סרקל ברוז (בלגיה) - אנורתוזיס פמגוסטה (קפריסין) 1.95 | 3.00 | 2.50 סרקל ברוז - אנורתוזיס פמגוסטה‎ (+1) ‎ (1+) 3.65 | 3.25 | 1.50 אולימפיאקוס (יוון) - מכבי תל אביב 1.20 | 3.85 | 6.40 גיור (הונגריה) - מונפלייה (צרפת) 3.45 | 3.15 | 1.55 הכוכב האדום (סרביה) - סלובן ברטיסלבה (סלובקיה) 1.35 | 3.50 | 4.50 מאריבור (סלובניה) - היברניאן (סקוטלנד) 1.70 | 2.95 | 3.10 נורדסלנד (דנמרק) - ספורטינג ליסבון (פורטוגל) 4.85 | 3.65 | 1.30 פלזן (צ'כיה) - בשיקטאש (טורקיה) 4.25 | 3.35 | 1.40 פלזן‎ (+1) ‎ (1+) - בשיקטאש 2.10 | 3.05 | 2.25 שטורם גראץ (אוסטריה) - דינמו טביליסי (גיאורגיה) 1.20 | 4.05 | 6.00 אלקמאר (הולנד) - גטבורג (שבדיה) 1.20 | 4.05 | 6.00 ביאליסטוק (פולין) - אריס סלוניקי (יוון) 2.15 | 2.75 | 2.40 וושינגטון - סן אנטוניו‎ (+7) ‎ (7+) 1.80 | 9.00 | 1.80 פיניקס - מינסוטה‎ (+8) ‎ (8+) 1.80 | 9.00 | 1.80 קיי.אר - פראם 1.60 | 3.05 | 3.40 בודוצ'נוסט (מונטנגרו) - ברונדבי (דנמרק) 4.50 | 3.50 | 1.35

הדפסת כתבה

הגב לכתבה

תגובות

1. 13:38כל הכבוד לכם יוסי

2. 15:56בלי קשר לדעותי על ה עוקר הרים

ידיעות ספורט נוספות


בן זקן לעטר: אתה ממשפחת לוזון? לידי telesport הגיע תיעוד מיוחד של הפגישה בין יו"ר ועדת האיתור למציאת מאמן לנבחרת הצעירה, ג'קי בן זקן, לבין ראובן עטר, המועמד המפתיע לתפקיד. לקרוא ולא להאמין (ויש סיבה למה לא להאמין)	הכוח השקט של מכבי ת"א הוא מבלה 15 שעות ביום בקריית שלום, מבצע את כל המטלות מאחורי הקלעים ומשלים היטב את אבי נמני ויוסי מזרחי. תכירו בבקשה את איציק עובדיה, הבולדוזר למשימות מיוחדות שהתחיל במרמורק, טיפס למכבי ולא מתכוון לעצור. נמני: "אני מעריך מאוד את העבודה שלו"

הלקח שלימד גד זאבי תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב הפכו לימים של שביתה כמעט מוחלטת מעסקים. הכל החל בערב ההשקה של בית"ר בתקופת גד זאבי והחמיר עם השנים	ברצלונה שלא הכרתם ולא תרצו להכיר הם הגיעו לקאמפ נואו בעיקר למטרות אלימות. גלוחי ראש, פאשיסטים ונאצים החלו להגיע למשחקים והעסיקו ללא הפסקה את המשטרה המקומית. זהו סיפורו של ה"בוצו'ס נויס", הארגון הפאשיסטי של קבוצת ברצלונה שהנהלת הקבוצה הצליחה להעלים

כך תיראה מכבי תל אביב החדשה עם עשרה שחקני רכש, מכבי תל-אביב של אבי נמני ויוסי מזרחי תפתח הערב את העונה מול מוגרן וזה הזמן לראות כיצד ייראה ההרכב הנוצץ, בו הושקעו למעלה מ-100 מיליון שקלים. עונת 2010/2011 של הצהובים יוצאת לדרך	החל הקרב על אירוח המונדיאלים הבאים פיפ"א תחליט בסוף שנת 2010 מי המדינות שיארחו את משחקי גביע העולם בשנים 2018 ו-2022. ההערכה: אנגליה תארח ב-2018, אוסטרליה ב-2022. בארה"ב, ספרד ומדינות נוספות חושבים אחרת

המתחרים של שלומי שלומי ארביטמן חתם בגנט, בה משחקים לא פחות מתשעה חלוצים. עשו היכרות עם שמונת השחקנים שיתחרו עם מלך השערים של ליגת טוטו על חולצת ההרכב הראשון של הקבוצה הבלגית	"אוי לא, יוסי חתם בצ'לסי" התקשורת הישראלית חוגגת את מעברו של בניון לצ'לסי, אבל בבלוג האוהדים של הקבוצה ממש לא מתלהבים מבניון: "יוסי לא מספיק טוב לצ'לסי. אמרו שאוזיל ושווינשטייגר מועמדים ובסוף מביאים לנו את בניון"