מועיל רק חלקית

מאת: ד"ר גל דובנוב-רז

 פעמים רבות אנו נתקלים בהורים שקובלים על כך שילדם השמנמן, אינו מפחית ממשקלו למרות שהוא מתמיד ללכת לחוג כדורגל תחרותי.. למה הוא לא מרזה? הם תוהים.
 
במחקר חדש מארה"ב נמצא כי כמות הפעילות הגופנית בחלק מחוגי הספורט פשוט אינה מספקת.

המחקר בוצע בסן-דייגו בקליפורניה, בקרב 200 ילדים בגילאי 7-14, מ-29 קבוצות ספורט בענפי כדורגל וכדור-בסיס. הפעילות בקבוצות כללה 2 ߐימונים ומשחק תחרותי בשבוע, כאשר אימון נמשך בממוצע כ-100 דקות. כמות הפעילות הגופנית במהלך האימון הוערכה על ידי הצמדת מד תאוצה לגופם של הילדים. מד התאוצה הינו מכשיר קטן אשר חש את תנועות הגוף, ומאפשר למדוד את תנועותיו במרחב. כך, ניתן למדוד את משך הפעילות ואת עוצמתה. מטרת המחקר היתה לבדוק באם אכן, בעת אימון של קבוצת ספורט, מתבצעת מספיק פעילות גופנית. נשמע מובן מאליו?
 
הממצאים היו מפתיעים: רק ב-45% מזמן האימון, ביצעו הילדים פעילות גופנית מאומצת מספיק כדי להיחשב כמיטיבה מבחינה בריאותית. הילדים ӑחוגי הכדורגל היו מעט יותר פעילים מאשר חבריהם בחוגי כדור-בסיס. 

ממצא מפתיע נוסף היה אחוז ההשמנה הגבוה: 36% מהמשתתפים בחוג הכדורגל היו בעלי עודף משקל והשמנה, ובין משתתפי חוג כדור-בסיס, 44% היו בעלי עודף משקל והשמנה.
 
מאכזב מאוד היה לגלות כי רק 30% מהבנים בחוגי הכדורגל, וכ- 25% מהבנות בחוגים אלו, ביצעו פעילות גופנית בעוצמה מספקת למשך שעה או יותר - וזוהי למעשה ההמלצה לפעילות גופנית לילדים. במבט לפי גילאים, נמצא כי רק כ- 5% מבני ה11-14 הגיעו לאותה כמות פעילות נדרשת בכדורגל. חצי הכוס המלאה - כמעט כל הילדים ביצעו יותר מ-30 דקות של פעילות מספקת במהלך האימון. מפתיע היה גם לגלות, כי בממוצע, הילדים נמצאו במצב עמידה כחצי שעה במהלך האימון...

 מסקנת המחקר היתה כי השתתפות בחוג ספורט אינה מבטיחה כי הילד מבצע את כמות הפעәלות הגופנית הנדרשת.
 
אכן, פעמים רבות מגיעים למרפאה ילדים אשר פוקדים חוגי ספורט רבים, אך אשר בשאר שעות אחר הצהריים  יושבים מול מסך למשך שעות רבות, והינם בעלי עודף משקל. אז מה עושים?
 
חשוב לזכור כי פעילות גופנית נחלߧת לשני סוגים עיקריים - פעילות מובנית ומוגדרת, כגון חוגים, ופעילות בלתי-מובנית, כגון הליכה לביה"ס או לחברים, ושאר הפעילויות הספונטניות שאנו מבצעים. רק לרשום את הילד לחוג כדורגל, ובכך לסמן "וי" על היותו פעיל בספורט, יוצרת אשליה כאילו הילד מבצۢ מספיק פעילות. חשוב גם לזכור כי, כפי שנמצא במחקר זה, ישנן ענפים בהן ישנה פעילות רבה יותר, וישנם ענפים בהם ההוצאה האנרגטית יחסית מצומצמת. 

ישנן דרכים רבות להגברת הפעילות של המשתתפים בחוגי ספורט ובשעורי החינוך הגופני בביה"ס, תוך צמצוםȠזמן הנייחות וייעול משך האימון. נושא זה הינו באחריות המאמנים והמורים. הפן השני, של ביצוע פעילות גופנית בשאר חלקי היממה, הינו באחריות ההורים והילדים עצמם. דרכים להגברת הפעילות הגופנית הינן הגעה עצמאית לביה"ס, פעילות גופנית בהפסקות ביה"ס, משחק חופשۙ בחוץ אחר הצהריים (גני שעשועים, משחקי כדור, פריזבי, רכיבה על אופניים, וכן הלאה) או הליכה ספורטיבית.

לפיכך, באחריות ההורים והילדים - ובודאי כשמדובר בבני נוער - לשלב בין סוגי פעילות גופנית שונים על פני היממה, ולא להסתמך על כך שבחוג הספורט השבועۙ, הילד מבצע את כל הנדרש בהיבט הפעילות..
 
למידע נוסף לגבי הגברת הפעילות הגופנית בקרב ילדים, כולל אלו בעלי מחלות כרוניות שונות, ניתן לפנות למרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר.

 ד"ר גל דובנוב-רז הינו  רופא ילדים ורופא ספורט, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא,
 בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר