לא עוזב את העיר?

מה שהלך טוב עבור רן בן שמעון בגבול לבנון, מסתבר, שלא כל כך עובד בקרית שלום. רב"ש, למרות האופטימיות, לא מצליח בסיר הלחץ אל מול החממה שטיפחה אותו וניצחה אותו. אייל כהן טוען שהבעיה היא לא המאמן

שבת 01 נובמבר 2008
אייל כהן

כל בר דעת יודע שלא משנה איך המקום נראה, ברגע שמשדרים לחץ, כל הסביבה לחוצה.
בקרית שלום הנוסחה הידועה במבוא לפסיכולוגיה כל כך שכיחה לאחרונה, מה שהחל  כבנייה מחדש של קבוצה לגיטמית בליגת העל, הופך לצרה צרורה עבור המשקיען האוליגרך, אלכסנדר שניידר.

הבעיה המרכזית אולי של מכבי תל אביב מפתיחת העונה היא גודל הציפיות. נכון, קבוצה בסדר גודל כמו מכבי חייבת לשאוף צמרת, אבל  במצב שנוצר, צריך להנמיך ציפיות כדי לקיים שקט תעשייתי במערכת הלחוצߔ בקרית שלום.

חוסר שביעות הרצון של שניידר, נשיא המועדון, מוביל ללחץ על כל המערכת. להשביע את האוליגרך.  זו המטרה אולי העיקרית של מכבי תל אביב כעת, לאחר תצוגות הנפל של המחזורים האחרונים. קשה להיות אוהד מכבי תל אביב של השנים האחרונות, המון אכזבות, המון פאשלות, סיכסוכים, אי הצלחות ומאבקים פנימיים.

נכון, לאחר שלוני עזב את הספינה הטובעת, מנסה שניידר להצילה מהקרקעית אליה היא שקעה בטרם עת. לעניות דעתי, כעת לרן בן שמעון צריך אך ורק לעבוד על הקטע המנטאלי בקבוצה, השחקנים יודעים לשחק כדורגל בӖה אין ספק, אבל בעיית האגו שאופף את הקבוצה וכמובן עניין הלכידות הקבוצתית והביטחון שישרה על השחקנים ובכך יתמוך בקהל במערכת כולה.

קשה להצביע על הבעיה ובנקודה המרכזית, מדוע מכבי תל אביב נמצאת היכן שהיא נמצאת ולא מתרוממת בשנים האחרונות. האם זה בעקבות הלחץ התקשורתי? אי חיבור המערכת בכל תחום? (ארגוני, חברתי, כלכלי, קהילתי וכיוצ') או שמא רובצת קללה או כישוף  בקרית שלום. האפשרות הראשונה והשנייה הרבה יותר ריאלית.

אז איך אפשר לשנות את פני הדברים? מדובר בעבודה תכליתית, ארוכה אבל למרות הפסיעӕת הארוכות לדרך יש משמעות ותכלית, ואמורה לחבר את כל השסעים הנמצאים במכבי תל אביב. הצהובים צריכים להתחבר מחדש, לבנות מערכת שבנוייה על אמון, תשתית נכונה וחשיבה חיובית לטווח ארוך.

ההתחלה דווקא הייתה חיובית, הבאתו של רן בן שמעון, שהצליח לבנות בשקט ששמוӨ רק בגבול לבנון, קבוצה לתפארת. ביחד עם איזי שירצקי, רן בן שמעון העניק מודל משובח לאיך דברים צריכים ואמורים להראות בכדורגל הישראלי. עם סבלנות מצד הבעלים, השקט התעשייתי וחדוות המשחק הובילה מערכת שלמה, של אנשים וקהילה מסודרת אפילו מעבר ליבשת וההשתתפות בגביע אופ"א.

אז מדוע את אותו העיקרון רן בן שמעון לא יכול להעביר הלאה? כי זה לא פשוט. הציפיות נוגדות את המציאות הקיימת והבנייה מחדש של קבוצה בסדר גודל כמו מכבי תל אביב, אמורה לקחת זמן ולא מעט סבלנות. השאלה אם בעידן הארעי שבו אנו חיים, ישנה אפשרות כזߐת? חוששני שלא.

ועוד איך זה נראה לאחר משחק ההפסד לקרית שמונה, אותה קרית שמונה שרן בן שמעון היה כל כך שליו ונראה חיובי במהלך העונה, עם משחק כדורגל שוטף ויוצא מהכלל, מוצא עצמו נשטף בקללות חסרות תכלית של אוהדים מתוסכלים, שלא משנה (באמת) מי עומד מאחוריȠהקווים, בשבילם זוהי שיגרה שחוזרת על עצמה שנה אחר שנה.

בן שמעון הוא בחור בעל אומץ, שלא פוחד מאתגרים ותאמינו לי לקחת את מכבי תל אביב עם הציפיות של העונה זה לא פשוט. לא בטוח כל כך שרן אמור היה לקחת זאת דווקא בעונת שיא ההשקעות, אולי מאמן בעל ניסיון יותר עשיר בליגת העל יכול היה לתרום יותר, אבל אנחנו לא עוסקים בספקולציות. 

הנה לכם, תסתכלו על ההיסטוריה הקצרה של מאמנים שדרכו בקרית שלום ובאמת שכמעט אף אחד לא העניק את השלווה לשחקנים. אלי כהן, ניר לוין ואפילו קאנן החביב, שלא הצליחו ליצוߨ רצף ומסורת צהובה.

כעת נשאלת השאלה האם בעידן הנוכחי,בו הכל מגיע מהר והכי מהר שאפשר, לשניידר תהיה הסבלנות ובעיקר לקהל ולתקשורת לתת לבן שמעון להוכיח את עצמו, מסופקני שלא, וההיסטוריה לא עומדת לשירותיו של רב"ש.  אבל לכו תדעו, אולי קלינےר (הפנוי) עוד יחזור?

תגובות

9

טלספורט בפייסבוק