רומן, אברם פנוי

 תפתחו את דפי ההיסטוריה, תבדקו את האתר הרשמי של צ'לסי ותראי שמהרגע בו השתלט רומן אברמוביץ' על צ'לסי ושדרג אותה להיות קבוצת המיליונרים שצריך להתחשב בה, רק מאמן אחד הצליח להגיע עם הקבוצה לגמר ליגת האלופות.

לא, זה לא המיוחד, הפורטוגלי הצבעוני שהצליח לקחת את צ'לסי לאליפות אנגליה, אבל לא הצליח להצעיד אותה למעמד הגמר. וזה גם לא אלוף עולם אחד, בשם סקולארי שאמור היה לעשות את זה טוב יותר ולהביא את התואר הנכסף לארון של הכחולים, אבל גם הוא ייזכר ߜא יותר מאשר כהערת שוליים בהיסטוריה של צ'לסי וכאחד הכישלונות הגדולים והמהדהדים של המועדון שהשאיר אחריו חורבות. המאמן החדש, שנקרא לדגל במקום סקולארי, להציל את העונה, ולאסוף את הרסיסים הוכתר מזמן כגאון, ספר כדורגל מהלך, והוא אכן לקח את האוסף המבולבל והשבור של סקולארי וייצב אותו בצורה מעוררת הערכה.

אבל גם חוס הידינק לא הצליח לשחזר את ההישג ושניות לפני שהתחיל להתכונן למנצ'סטר יונייטד הגיע אינייסטה ושלח אותו ואת צ'לסי לבכות על שיפוט כושל (בצדק!).

בקיצור, רק אחד, ישראלי, שגדל בפ"ת, עשה יותר̠מאשר כל אותם שמות של מאמנים מפוצצים שהוזכרו קודם לכן – אברהם גרנט. מישהו היה מאמין שהתחת הכי מפורסם בישראל היה מקבל גול בתוספת הזמן? נכון, הגמר בשנה שעברה והפנדל המדובר של טרי הראו שגם לתחת הזה יש גבול, אבל בשורה התחתונה ואם מדברים על מבחן התוצאה, בשנה הראשונה שאחרי ההחלפה של גרנט, צ'לסי לא הצליחה לשחזר את ההגעה למקומות אליהם הגיעה בעונה שעברה.

ויהיו שיגידו, גם כן בצדק, שזה ממש לא משנה שכן גם בעונה שעברה וגם בשנה הנוכחית צ'לסי לא תזכה בשום תואר, ועדיין גרנט לקח את צ'לסי באירופה למקום בו אף מאמן אחר שלה לא הצליח לדרוך.

הכדורגל של צ'לסי – את מה בדיוק מבקרים?

צ'לסי הייתה ראויה לעלות לגמר ליגת האלופות. עוד כמה שניות והרחקה קצת יותר מוצלחת וחוס הידיניק היה זוכה לאוקיאנוס של שבחים על ההעפלה לגמר ועל היכולת שלە לנטרל את המכונה העונה לשם ברצלונה כמו שאף מאמן אחר לפניו לא הצליח לעשות. אלא שאנחנו לא מתעסקים באילו והידניק יסתפק בכמעט אולי הכי מתסכל בקריירה שלו.

צ'לסי ספגה הרבה מאוד ביקורת על סגנון המשחק שלה. עיקר הדברים כוון למשחק בקאמפ נואו וגם אתמול היא לא ממש הבריקה (למרות שסיכנה את השער של ברצלונה יותר פעמים ואלמלא החמצות אדירות של דרוגבה, ובדיקת ראייה טובה יותר של השופט הנורווגי, השער של אינייסטה לא היה משנה דבר).

שחקני צ'לסי נצמדו כמו עלוקות למוליכי הכדור של ברצלונה והציבו אולי, לראשונה העונה, אתגר של ממש לשחקנים של גווארדיולה. צ'אבי, אינייסטה, אטו ומסי בראש רגילים לקבל חופש פעולה ושם אין מסוכנים מהם על מנת לממש את הכישרון האדיר שיש להם ברגליים. אלא שצ'לסי לא נתנה להם את חופש הפעולה הזה, כמו שאפשרו לקאטלונים שחקני ריאל מדריד. על כל שחקן צהוב שקיבל כדור היה שומר שאילו התווסף עוד שחקן ולפעמים עוד שניים ושלושה שחקנים. לא היה זמן לחשוב, אלא רק לשחרר את הכדור אחורה לעוד מסירה סתמית באיזור הלא מסוכן.

אטו לӐ היה בכלל במשחק, מסי נעלם כמעט לחלוטין וגם שאר השחקנים של אלופת ספרד הנכנסת (בקרוב) לא ממש ידעו מה עושים עם הצפיפות וקיר הברזל שנקרא ההגנה של צ'לסי וכבר צוין שהבעיטה שהכניעה את צ'ך הייתה הראשונה של ברצלונה למסגרת.

רבותיי וגבירותיי, מערך סגור וזהיӨ, ואפילו בונקר, למיטב ידיעתי הוא עדיין חלק מהמשחק. מותר לשחק הגנתי על מנת לנטרל יתרון של יריבה עדיפה.

ציפיתם מצ'לסי לשחק פתוח כדי לקבל עוד שישייה בסגנון ריאל מדריד? היא שיחקה כדורגל טקטי מזהיר עם משמעת מדהימה שהפכה את ברצלונה הדורסת לקבוצה משעממתȠוחסרת יצירתיות.

דווקא כשקשה ושלא הולך ושהיריב מצופף לך את הנשמה, זה הזמן למבצע גדול, למהלך מבריק שלא חושבים עליו על מנת לפצח את ההגנה וברצלונה התגלתה כקבוצה מוגבלת בקטע הזה (ייתכן שעם הנרי ופויול זה היה נראה אחרת, אבל אנחנו לא מתעסקים באם).
Ȋ 
הידיניק עשה את שיעורי הבית שלו בצורה כמעט מושלמת ואלמלא המזל (והשופט הנורווגי) היה מקבל וי ענק על עמידה במשימה. האתגר הגדול של ברצלונה היה לפצח את המערך של צ'לסי ובזה היא לא הצליחה. נכון, זה לא כדורגל יפה, אבל המטרה היא לעבור שלב ולא לקבל בראߩ. הדיבורים המגוחכים בעיניי על הכדורגל המגעיל של צ'לסי (עובדה נכונה, אז מה?) מזכירים לי את אותה טענה טיפשית שחוזרת על עצמה עד היום באשר למצבים נייחים. תשמעו שחקנים, מאמנים ופרשנים אומרים שהקבוצה היריבה לא עשתה שום דבר במשחק והצליחה להבקיע רק ממצבים נייחים.

הלו, מצבים נייחים זה חלק ממשחק הכדורסל? ממצבים נייחים לא נۛבשים שערים? הם לא חלק מהמשחק? כל השערים נכבשים בהתקפות מתפרצות מתוכננות היטב שעובדים עליהם באימונים? בולשיט אחד גדול.

צילומים: GETTYIMAGES