ברכת הגומ(א)ל

 תגידו מה שתגידו, בבית"ר ירושלים אף פעם לא משעמם. הנה משום מקום, כאשר כבר קברו למעשה את עידן גאידמק ושלחו אותם למפרק, הגיע הגואל, גומא אגייאר.

האיש בעל הכיפה הסרוגה, הג'ינס המודרני וחולצות הוורסצ'ה וכמובן הציציות הבולטות בצדדים, מתחת לז'קט המכופתר, ביצבץ לו לפתע לתוך צפחת הכדורגל הישראלי, אוליגרך חדש העונה לשם גומא אגייאר.

החיבור לירושלים בצל אמונתו וסגנונו של אגייאר נראה כמו כפפה ליד. אגייאר, הפילנתרופ הציוני, בא בתור יהודۙ גולה, מזכיר לי גם את ההתחלה של גאידמק שערק לרוסיה לפני מספר חודשים והפסיד כמעט את כל הונו תחת חקירות היחב"ל החטטניות.

עדיין קשה לדעת מה האינטרס הסמוי של אגייאר, ואני בהחלט מאמין שישנם מספר אינטרסים. אגייאר עצמו אמר "ללא ספורט בירושלים,Ġאין ספורט בישראל כלל". הצהרה מעט בומבסטית למי שנחת לפני דקה וחצי בנתב"ג.

מסתבר שניסים אכן קורים ולא רק בליל הסדר. אותי תמיד לימדו לא לשמוח בנפול אויבך וזה אולי הזמן האמיתי של הכדורגל הישראלי לעשות חשבון נפש. כעת, בית"ר חוזרת לכותרותĠוהפעם למעט חיוביות (דיי נדיר). 


גאידמק ומילשטיין. "מומלץ לאגייאר לא לפנות ליועצי אחיתופל"

אני דיי ממליץ לאגייאר לא לפנות ליועצי אחיתופל ולא לרכוש צבא של שכירי חרב כפי שעשה קודמו, שייעצו לו עצות שגויות וחסרות שחר מה שהוביל בסופו של עניין לצניחתו הסופנית ולהגליתו מישראל. אולם לי נראה כי אגייאר לא כל כך תמים ויילך על דרך שקטה וסולידית, שליוותה אותו עד עתߔ.

אז באמת שאני לא יודע אם נראה את אגייאר מתמודד לראשות עיריית ירושלים או מצטרף לאיחוד הלאומי כדי למנוע את הפסקת הבנייה בהתנחלויות, או שמא יזכה לפירסום חסר תקדים במחוזותינו ואף הלאה. הצעד הראשון כבר נעשה, מכאן אין דרך חזרה. אגייאר הפך לחלק בלתי נפרד מבית"ר ירושלים, צעד שיכול להוביל לזוגיות מאושרת או לגירושים מכוערים, הזמן כמובן יעשה את שלו.


אוחנה בטדי. להחזיר את הסמל הביתߔ

אולי כעת עם הגעתו של שריף חדש למועצה הירושלמית תהיה הזדמנות לסמלי בית"ר לחזור ביתר שאת לכיוון הבירה, כשבראשם עומד אלי אוחנה, שספג השפלה פומבית מגאידמק וכעת זה הזמן המתאים ביותר - להחזיר אוחנה ליושנה. 

תמונות: באדיבות בית"ר נט.