זיכרונות מפעם
לא צריך להסתנוור מהניצחון על הצהובים על הירוקים. מכבי ת"א נמצאת בתהליך של בנייה, יציקת היסודות והיא עדיין Ӝא מספיק טובה, אבל מכבי ת"א הופכת בעצמה לאתגר וייקחו אותה היום יותר ברצינות
שלומי לויה
וסר בשלות. עם לירן שטראובר בשער יש על מי לסמוך. לירן ניפק במחצית הראשונה שתי הצלות גדולות, ובלעדיו הדברים היו נראים אחרת.
בקבוצה צעירה גלומים בכך יתרונות כמו מחויבות והשקעה, אבל גם מחלות ילדות של קבוצה צעירה כגון חוסר יציבות ויותר מדי פיקים ביכולת תוך כדי אותו משחק.
כך למשל, אחרי מחצית ראשונה טובה בב"ש, עם שלושה שערים שגמרו את המשחק, מכבי ת"א עלתה למחצית השנייה כדי להעביר את הזמן ולא כדי לדרוס את היריבה שלה והיא בהחלט הייתה ߙכולה לעשות מהפועל ב"ש קציצות. גם נגד מכבי חיפה אתמול, אחרי מחצית ראשונה משובחת, עם הצטרפות של הרבה שחקנים לרחבה ושער יתרון, במחצית השנייה, הצהובים נסוגו אחורה והשאירו את היוזמה לירוקים. אפשר היה לראות את אבי נמני מסמן לשחקנים שלו יותר מפעם אחת לצאת קߓימה ולא להסתגר ולהזמין התקפות ירוקות, שאתמול לשמחתם ומזלם של הצהובים לא הסתיימו בשער, גם תודות למשחק הגנה נכון וצפיפות בהגנה.
מבט לעתיד
הניצחון על חיפה העלה אצל רבים את השאלה: "איפה היו השחקנים האלו והלחימה הזו עד כהĦquot;?, שאלה שגם במכבי ת"א בטח בודקים לעומק. חוץ מזה, וגם זו קלישאה חבוטה אם כי נכונה, נגד מכבי חיפה, קבוצה של ליגת אלופות, עם אתגר להיות הקבוצה הראשונה שלוקחת ממנה נקודות, לא צריך לדבר בכלל על מוטיבציה. אחרי שני ניצחונות רצופים, מכבי ת"א הופכת בעצמה לאתגר וייקחו אותה היום יותר ברצינות. מעניין יהיה לראות איך הילדים של נמני יעברו את מבחני האופי הבאים.
