עד שהגיע ה-29 בנובמבר

אלפי משחקים, עשרות אלפי שערים, מאות שחקנים גדולים ועשרות דרמות. את כולם יצא לחלקנו לראות, אבל קבוצה גדולה כמו ברצלונה, איש מאיתנו לא ראה ב-40 השנה האחרונות

יום שלישי 30 נובמבר 2010
דורון ברגר

 אני  חי במשך יותר מ-38 שנה. אני רואה כדורגל בערך מגיל 9. במשך חיי הספקתי לראות מאות או אלפי משחקים. רובם בשידור חי, חלקם בשידורי נוסטלגיה שונים. כחובב כדרגל מושבע אני יכול לומר שאין, למעשה, משחק מצולם שלא ראיתי.

ראיתי את ברזיל עושה צחוק מכמה נבחרות במונדיאל 1982 ונופלת מרגליי פאולו רוסי. ראיתי את דייגו מראדונה נעזר באלוקים כדי להדהים את אגליה ומעניק לבדו את גביע העולם לארגנטינה. ראיתי את זידאן כובש צמד בגמר גביע העולם ובגמר אחר בוߢט וולה מהאוויר, שהשאיר אותי בלי אוויר.

ראיתי שחקנים גדולים, ראיתי משחקים גדולים. ראיתי גם שערים גדולים. ראיתי את משה סיני כובש ישירות מהקרן, את שמעון גרשון  מפציץ את שער מכבי נתניה מ-25 מטר, את רפעת טורק שולח טיל מ-40 מטר ואת כרמלו מישיש מפציӥ את בית שאן מ-50 מטר.

ראיתי את פלה וקרלוס אלברטו מנהיגים את ברזיל בגמר 1970 מול איטליה, ואת אותה איטליה בחצי הגמר הגדול בכל הזמנים מול גרמניה. גרמניה גם ניהלה עוד חצי גמר בלתי נשכח, מול צרפת בשנת 1982 וראיתי גם את זה, כמו גם את החמש-אפס  של מߛבי חיפה מול מכבי תל אביב בשנת 1994. ראיתי, ואני מודה שגם שמחתי.

לא ראיתי את ה-0:10 של מכבי חיפה על מכבי תל אביב (מישהו ראה את זה, אגב?), אבל ראיתי את ארסנל זוכה באליפות בדקה ה-92 מול ליברפול. ראיתי את ערן זהבי, פלאטיני, רומאריו, רונאלדו, רונאלדיניו, פיגו, קלינסמן, רומיניגה, האחים לאודרופ, באטיסטוטה ואת מי לא.

עשרות הפתעות ראו עיניי. דרום קוריאה בחצי גמר המונדיאל, בולגריה מגיעה על סף זכייה בתואר החשוב מכל, סנטה קולמה מנצחת את אבי נמני, ויוון עושה צחוק מפורטוגל במגרש הביתי שלה.

יש משחߧים שאני זוכר אותם מצוין, יש כאלה שאני זוכר רק את חלקם. יש כאלה ששמורים אצלי על קלטות הוידאו ויש על די וי די. יש אחרים שאני נהנה לקרוא עליהם בספרים ויש כאלה שאני שומר את מה שנכתב עליהם בעיתונים. אני באמת חושב שהעיניים שלי ראו הכל. החל מהדרבי הסקוטי, הלונדוני ודרבי פתח תקוואי. בזכות חיים רביבו,  יצא לי גם כמה פעמים לראות דרבי איסטנבולי. עשרות שחקנים, משחקים, דרמות ושערים. כל כך הרבה פעמים התרגשתי. מכל כך הרבה דברים נדהמתי.

אבל שום דבר, שום דבר, לא היה קרוב למה שראיתי ביום שני בערב. ב-29 בנובמבר Ȳ010 ראו עיניי את קבוצת הכדורגל הכי טובה שראיתי מעודי. זה לא היה משחק מושלם. זו הייתה קבוצה מושלמת. נכון, ראיתי הכל, אבל דבר כזה, אני מודה, עד יום שני בערב - בחיים שלי, לא ראיתי.

צילום: GETTYIMAGES

תגובות

d

טלספורט בפייסבוק