כמו מאמן בפלייסטיישן

מופע האימים של לואיס פרננדס כמאמן נבחרת ישראל, הופך יותר ויותר את הבחירה בצרפתי ככישלון מערכתי של ההתאחדות לכדורגל והפיכת הפרה הקדושה של הכדורגל הישראלי לקורבן לאומי. איל כהן בדעה שיש גבול לכל תעלול

יום חמישי 10 פברואר 2011
אייל כהן

כדאי לאבי לוזון לקרוא את הטור דעה הזה (או לפחות לרפרף בו) הגיע הזמן שיעצרו את הרכבת בזמן (ועכשיו). הרכבת שהיא נבחרת ישראל, נוסעת ודוהרת במלוא העוצמה רק הבעיה שהנהے "שיכור" או שכבר החליט לנטוש את הקטר, והנהג כאן הוא לא אחר מלואיס פרננדס.

הסימפטיה והז'רגון שניסה הצרפתי לשדר לנו אירופה במחיר של מנה פלאפל, כבר לא פוגעת ולא משפיעה. ניסיון השיווק בתחילת הקמפיין הסתיים עוד בטרם החל. נבחרת ישראל נראߙת היום כמו מוצר שיווקי כושל, כאשר רוב ההשקעה ירדה בעצם לטימיון. 

נכון, היה ניסיון נחמד להביא מאמן אירופאי שכבר אימן כאן וליצור אופטימיות בגרוש לקהל שכבר איבד את האמון בפרה הקדושה של ההתאחדות לכדורגל, שהפכה עם הזמן לקורבן מעונה.  אך קשה להצביע רק על צד אחד בקריסה של הנבחרת: צורת האימון הכושלת של פרננדס, החל בבחירה תמוהה של שחקנים חסרי ניסיון ועמוד שידרה במעמדים גדולים. שינוי הרכבים מהיר וחסר חכמת משחק כמו במשחק פלייסטיישן חובבני. ניהול בלוג כושל וסגנון חיים נהנתני עם טיסות כל שני וחמישי חזרה ל'עיר האורות' פאריז והתנהגות שלא מתאימה למאמן ראשי בנבחרת ישראל.

נכון, ייתכן כי הסגנון שפרננדס ניסה להנהיג בשהותו הקצרה עד כה בשנה האחרונה בארץ, אולי תתאים למדינות ראוותניות כמו סעודיה, קטאר ואבו דאבי, אבל למדינה עם לא מעט קונפליקטים ובעיות חברתיות כמו ישראל, זהו בהחלט לא הסגנון המתאים.

פרננדס נכשל וזו השורה התחתונה. אין ספק כי גם באבא הלל 299 ברמת גן גם יודעים את פני הדברים, אבל עדיין מחכים לנס. הנס צריך לדעת חברים, לא יגיע. אבי לוזון צריך כבר מעכשיו להתחיל לחשוב על̠השלב הבא בפרה הקדושה של הכדורגל הישראלי, שעוברת מסע שחיטה כשרה, בחסות היושב ראש ויועציו הכבירים שמשום מה החליטו לשתוק ולהעלם מהנוף לבינתיים.

תגובות

d

טלספורט בפייסבוק