פשוט מאמן לא טוב

מוטי איוניר לא צריך לחפש אשמים. גם מיץ' גולדאהר לא. מכבי תל אביב פשוט צריכה מאמן מצליח שיעמוד בראשה. מוטי איוניר, שעוסק באימון כבר עשור וחצי, פשוט לא כזה

יום שני 05 דצמבר 2011
דורון ברגר

אפשר לנתח, להסביר, לחפש אשמים ולתרץ. אפשר לומר שרוחו של נמני עדיין שולטת, שיש את קללת קשטן, שנורמת העבודה מתקופת לוני עוד נשארה. אולי שמעון קורק אשם, אולי אורי משיח, אפשר לומר שזה אינגלידיס או שעיה או בושינסקי, או אלי דריקס, או משה עגייב, אולי בועז רימון. הכל נכון, או שלא.

אבל יש מכנה משותף אחד שמלווה את מכבי תל אביב לאורך כמעט כל העשור האחרון. כמעט תמיד מונו לקבוצה הזו מאמנים צעירים נטולי הצלחות מוקדמות. מוטי איוניר הוא בסך הכול עוד אחד מהם. וגם הוא כמו רבים מקודמיו, נכשל.

יש בישראל שלושה מועדונים שרמת הלחץ שם עולה על כל דמיון - מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב. יעקב שחר כבר מזמן החליט שהוא נותן שקט תעשייתי למערכת של מכבי חיפה. לאמן בשלושת המועדונים הגדולים האחרים זו משימה כמעט בלתי אפשרית בישראל למי שאין לו ניסיון רב והצלחות באימון.

קחו למשל את הפועל תל אביב. מאז עברה לידי אנשי עסקים בשנת 1997 עבדו בהפועל תל אביב שישה מאמנים שהתחילו איתה את העונה: דרור קשטן, אלי כהן, יצחק שום, גיל לנדאו, גיא לוזון ואלי גוטמן. עכשיו לעובדות: קשטן וגוטמן הצליחו מאוד. עם כהן ושום, הפועל הייתה בצמרת. עם לנדאו ולוזון היא הייתה קבוצת תחתית, ושניהם פוטרו באמצע העונה. המשותף לכל ארבעת הראשונים היא שעוד לפני שאימנו את הפועל, הם כבר התמודדו בצמרת וזכו באליפויות עם קבוצות אחרות. לוזון ולנדאו הגיעו עם הצלחות חלקיות בקבוצות בינוניות.

גם בית"ר ירושלים ידעה ימים קשים בכל פעם שמינתה מאמן שלא רשם הצלחות בכדורגל הישראלי. הרשימה של בית"ר כמעט אין סופית ב- 15 השנים האחרונות והיא כוללת למשל את אלי אוחנה, אורי מלמיליאן, יובל נעים, אוסי ארדילס ורבים אחרים.

המחשבה של מיץ' גולדהאר למנות את מוטי איוניר מתבררת ככישלון מוחלט. איוניר הוא אומנם מכביסט בדם, הגון, רציני ומקורביו ושחקניו יספרו עליו בדרך כלל רק טובות. על הקווים? כמעט אפס הצלחות בכל שנותיו. איוניר החל לאמן בחלק השני של שנות התשעים. הוא לא הצליח כמעט באף קבוצה. במרבית המקומות, כולל בנבחרות הנערים והנבחרת הצעירה, הוא נכשל בגדול. היו לו שנתיים יפות בהפועל נצרת עלית של עליית ליגה ומקום חמישי בליגת העל, אבל חוץ מהשנתיים האלה (בשלישית, אגב,  הוא ירד ליגה) אין למספר 8 של שנות השמונים שום הצלחה בדף קורות החיים כמאמן.

כך שאולי קצת לא נעים לומר, אבל איוניר הוא פשוט מאמן לא טוב. בטח לא טוב מספיק לאמן את מכבי תל אביב. מאמן טוב, לא היה מגיע למקום התשיעי על סף סיום הסיבוב הראשון בליגה החלשה ביותר, אולי מאז ומעולם בכדורגל הישראלי.

איוניר בן 47. לא צעיר, אבל גם לא מבוגר יחסית למאמן. יש לו, אם ירצה, עוד 20 שנות אימון. ממה שקרה לו בשנת 2011 הוא צריך ללמוד. אם ירצה להמשיך לאמן, הוא צריך לנסות את כוחו במקום אחר. יש בישראל לא מעט מאמנים בינוניים. איוניר הוא אחד מהם. אם יחכים וישתפר בעתיד, יזכה לאמן קבוצה גדולה, אם לא, תמיד יוכל לספר על חוויות מהאריס מדוניאנין.

גולדאהר חייב לקבל סוף סוף החלטה רצינית ולמנות לקבוצה שלו מאמן בכיר. גולדהאר חייב לשים את הכסף הגדול על משרת המאמן. שמות לא חסר: יצחק שום, אברהם גרנט, אולי אפילו דרור קשטן או אלישע לוי. אלי גוטמן יהיה בנבחרת ואלי כהן יותר מידי זמן בחוץ. על כל השאר כדאי לוותר מראש.

 

תגובות

5

טלספורט בפייסבוק