הצגה כפולה בימי שישי

מידי שבועיים בערבי יום שישי היינו אני וחבריי, עולים על האופניים ונוסעים למגרש שנח מתחת לכיפת השמיים בכדי לצפות במעט כדורסל איכותי. אשר גולדברג בפרוייקט מיוחד של טורי פרידה לרגל הריסת האולם̠המיתולוגי

יום ראשון 22 יולי 2007
אשר גולדברג

רחוב אוסשקין על שם מנחם אוסישקין מזוהה יותר מכל עם מגרש הכדורסל של הפועל ת"א אשר היה ממוקם בסופו. עבורי מגרש הבלטەת של הפועל שייך לזיכרונות ילדותי של סוף שנות החמישים ותחילת השישים. אז בימים ההם התגוררו ברחוב גיבוריי, שייע גלזר ואשר בלוט.

מידי שבועיים בערבי יום שישי היינו אני וחבריי ילדים בכיתה ו' ז' ו-ח' עולים על האופניים ונוסעים למגרש שנח מתחת לכיפת השמיים בכדי לצפות במעט כדורסל. היינו עוברים בדרך את הבניין ההרוס שנח ממול למגרש, זכר להפצצות מטוסים איטלקים משנות ה-40, מגיעים מוקדם ומתיישבים בפאתו. בדרך כלל זו הייתה הצגה כפולה, תחילה משחק של הפועל צפון ת"א מהליגה השנייה ואז המשחק המרכזי של הפעול.

אני זוכר כיצד הייתי מביט באותם שחקנים שהערצתי רצים על הבלטות ההם, מנסה לשמוע כל מילה שנאמרה בין חיים חזן לאורי גוטהולץ, מאזין לרכילויות הקטנות שרצו שם בין רמי גוט, עזרי לובושיץ', אילן זיגר ועמי שלף. וכמובן נהנה מהביצועים של צבי לובצקי וארז לוסטיג. באותו מߑט ממש הייתי מתבונן בחברותיהם היפיפיות, משם ליד המגרש הדברים נראו לי כמו חלום.

אחר כך היינו קושרים את האופניים לגדר כדי שלא ייעלמו, משלמים לירה אחת ומפקידים את השעון כערבות בכדי לשכור סירה ולשוט שעה וחצי על הירקון. קרוב לחצות היינו מסיימים את הערב Ӕמופלא עם מנת חומוס בפיתה וגזוז במסעדה שהייתה רחוקה רק 200 מטר מהמגרש.

רק ביום ראשון, בדרך לבית הספר הייתי קונה עיתון של חדשות הספורט וקורא באושר על המשחק שראיתי רק 36 שעות לפני כן. היה אוסשקין ואיננו עוד, גם לי כאוהד מכבי ת"א הדבר צורב וכואב.Ħnbsp;
 

תגובות

3

טלספורט בפייסבוק