זה לקח רק 13 שנה

ג'ייסון לואיס החל ביולי 1994 במסע סביב העולם בכח השרירים בלבד. הוא התאמץ בסירת פדלים, נעזר בטוב ליבו של םובארק, נורה על ידי הקובנים, נפרד מהשותף למסע ועבר גם בישראל בדרך להשלים השבוע את המשימה

יום חמישי 11 אוקטובר 2007
רועי רובינשטיין

 כשג'ייסון לואיס וסטיב סמית' החלו את המסע סביב העולם הם כנראה לא פינטזו של סיים אותו יקח כמה שנים. עד אז ההנחה הרווחת היתה כי הקפת העולם המפורסמת ביותר ארכה 80 יום. אלא שלואיס וסמית' ניסו להקיף את הגלובוס על הקרקע בלבד ובלי שום כח מנועי, אלא רק בעזרת הרגליים.  בלי טיסות קיצור ובלי טרמפים בדרך. 

לואיס וסמית' הכירו אי שם בסוף שנות השמונים בקפיטריה של אוניברסיטה מקומית בצפון לונדון, בתחילת שנת 1991 במהלך יום גשום אחד התӑונן סמית' מחלון חדר עבודתו על הרחובות האפרוריים של העיר. היה זה אז לפי דבריו שהרעיון של הקפת העולם על ידי כוחו של האדם בלבד צץ לראשו. הטלפון הבא שהוא עשה היה ללואיס, "מה דעתך לחתור כל הדרך להוואי"? שאל את האיש השני על הקו, תוך דקה התשובה הייתה בۨורה – "נשמע מעניין".

השניים ערכו שלושה מסעות להוואי בשנים הבאות, מסעות שרקמו בראשו של סמית' את החלום הגדול שלו, להקיף את העולם בעזרת כוח השרירים בלבד. כששבו לבריטניה מהמסע השני ב-1992 החליטו סמית' ולואיס להקים את "מסעות 360&quͯt;, ארגון אשר מטרתו היחידה הינה להביא להגשמת חלומם של השניים, לקיים את המסע המושלם ביותר שהאדם נטל בו חלק אי פעם – מסע שלם רק בכוח השרירים מסביב לעולם.

ב-12 ביולי 1994 לאחר שנתיים של הכנות בהן בנו השניים סירת פדלים מעץ שתעזור להם לחצות שני Ӑוקיאנוסים ומצאו את כל הנתיבים הכי טובים למסע, פסעו השניים את הפסיעות הראשונות שלהם אל עבר ההיסטוריה בבוקר קיצי אחד אי שם מקו המשווה בגריניץ' אנגליה. המבחן הראשון ל "מוקסה", הסירה הצהובה של השניים לא היה קל.  אלו לא רק היו הזרמים הכבדים של הӪעלה בין אנגליה לצרפת, אלא גם העובדה שמשטרת צרפת תכננה לעצור את השניים בעבור ביזוי מי הים שלה על ידי כך שניסו לחצות אותם ב"אמבטיה צהובה" לדבריהם. למזלם של השניים ביום הגעתם לחופי צרפת השוטרים היו יותר מידי עסוקים בשמירת הסדר של חגיגות יום הבאסטילߙה והשניים התגנבו לארץ הבאגט והקרואסון. משהגיעו ליבשה עלו השניים על האופניים שלהם והחלו לדהור מצרפת דרך ספרד ועד פורטוגל כשה"מוקסה" נגררת מאחוריהם. לאחר מנוחתה נקראה שוב מוקסה לפעולה כשהשניים ירדו שוב אל הים בנמל לאגוס החלו לדווש לכיוון מיאמי פלורידה.

זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו ניסה לחצות את האוקיאנוס עם סירת פדלים מהמזרח למערב. במשך 111 ימים בים הפתוח חוו השניים שני מקרים של כמעט מוות ודאי. פעם אחת כשגל הפך את הסירה וכמעט לקח עימו את סמית' ופעם נוספת כאשר הגיחו ליד חופי קובה ומשמר החופים המקומי החל לירות עליהם אש. השמועות מספרות כי בימים ההם החלו גם היחסים בין השניים להתדרדר. לבסוף, כשהגיעו למיאמי החליטו השניים להתפצל וקבעו להיפגש בעוד מספר חודשים בסן פרנסיסקו. השמועות על מסעם של השניים כבר הפכו לדבר ידוע ומיד נמצאו האנשים שרצוȠלעשות עימם את הדרך לעיר של גשר הזהב. בזמן שסמית' הגיע לעיר יחסית במהרה, לואיס שעשה את דרכו על רולר בליידס נדרס על ידי קשישה בקולוראדו ושכב בבית חולים מקומי למספר חודשים לפני שהמשיך במסע.

השניים, שנפגשו שוב לאחר מספר חודשים, הרחק אחד מהשני המשיכו במסעם אל דרום אמריקה כשהם נעזרים באופניים, קיאקים וסירת הפדלים שלהם בכדי לחצות את מקסיקו, גואטמאלה, אל סלוודור והונדורס. השניים שוב נכנסו למוקסה וחצו את האוקיאנוס הפסיפי בשביל להגיע להוואי. משהגיעו לאי המרהיב היה בפיו של סמית' הודעה שהדהימה את כולם וכמעט בߙטלה את המשך המסע. האיש שהגה את רעיון המסע, החליט לפרוש בעיקר בשל בעיות תקשורת עם לואיס אשר לטענתו לא יכלו להיפתר במהלך המסע. לואיס, שפתאום נותר בודד במערכה, נשבע כי יסיים את המסלול ולו רק עבור סמית' ששב למולדתו.

ללא סמית,' עשה כעת לואיס את דרכו הӑודדת במי הים מהוואי לאיי סלומון, במהלך 73 הימים הראשונים זכה לואיס לביקורים חוזרים ונשנים של כרישים ולבסוף התגבר על הבדידות בעזרת כריס סמלי בריטי שהתגורר על האי טאראה שהצטרף אליו לחלק האחרון של המסע לאי סולומון. סמלי הפך לראשון מבין עשרות אנשים שיעזרו ויצߘרפו ללואיס בשבע השנים הבאות במסעו.  לואיס נאלץ לחכות זמן ממושך באיי סלומון בשל מלחמת האזרחים הקשה במקום לפני שיצא עם מחליפו למסע לאוסטרליה. המסע לאוסטרליה הפך לאחד הקשים ביותר בחייו כאשר במהלך 32 הימים בים חלה לואיס בצורה קשה ונזקק לטיפול רפואי בלב יӝ רק בכדי להגיע לחופי קיינסלנד ולהיתקל בתנין תוקפני שהצליח להרוס את מערכת הפדלים בסירה וכמעט להרוג את לואיס.

כשהגיע לבסוף ליבשה התיישב לואיס בקאנס מצפון אוסטרליה והקים יחד עם הממשל המקומי רשת של בתי ספר באינטרנט הפועלת במדינה עד היום. משם חצה את אוסטרליה בעזרת אופני הרים שהשלים את מסעו בארץ היפיפייה בדרווין, משם חבר אליו כריס טיפר והשניים דיוושו את דרכם במߩך כחצי שנה (עם עצירות בדרך) אל עבר סינגפור. המסע שלו באסיה הפך למסוכן בעיקר בעקבות החששות הרבים שהיו לו בכל הקשור למדינות הטוטליטאריות באזור, לואיס שחצה את סינגפור, מלזיה ותאילנד ללא כל בעיה נאלץ לרכוב רק בלילה באזורי מזרח טיבט בשל החשש שהמשטרה המקומית תעߦור אותו במהלך היום, לבסוף הגיע לואיס לנמל בומבי משם זינק שוב אל המים הפעם עם בחורה הודית צעירה וחצה את  האוקיאנוס ההודי בכדי להגיע לאתיופיה.

חלקו הלפני האחרון במסע, זה שחצה את המזרח התיכון אל עבר טורקיה (חלק שכלל אף את ישראל), שם את שמו על כמה וכמה עמודים ראשיים בעיתונות העולמית בשל העובדה שמשטרת מצרים אסרה אותו משום שחתר בנהר נאסר והוא נשפט לארבעים שנה בכלא המקומי. למזלו רק חנינה של חוסני מובארק הוציאה אותו מהכלא והוא המשיך  לעבר איסטנבול, מינכן, וינה ולבסוף אוסטנד בבלגיה משם חצה שוב את Ӕתעלה לעבר מולדתו. ביום ראשון האחרון חצה שוב את קו המשווה בגריניץ', התחבק עם הוריו ואפילו השלים עם סמית' שראה את חזונו מתגשם. עכשיו כל שנותר לו הוא להילחם עם החבר'ה מספר השיאים של ג'ינס שטוענים כי חסרים לו ארבעים קילומטרים בכדי להירשם כאדם שכבש את כל העולםȠרק על ידי שריריו...לזה דרך אגב קוראים צרות עין.

תגובות

0

טלספורט בפייסבוק