אז איך זה קרה?

הפועל ת" א ידעה עונות קשות, היא אפילו יߨדה לליגה השנייה, אבל אז הכישלון נצפה מראש. שלומי לויה מנסה להבין איך הידרדרה הפועל תל אביב עד עמוק מתחת לקו האדום דווקא בעונה שבה היד הוכנסה עמוק לכיס

יום ראשון 21 אוקטובר 2007
שלומי לויה

 שער של דני איזמירלי מבני-יהודה במשחק של להיות או לחדול עבור שתי הקבוצות בשנת 1989 חרץ אז את גורלה של הפועל ת"א להוסיף לרזומה כתם בדמות ירידה לליגת המשנה. באותה עונה הייתה הפועל ת"א קבוצה עמוסת בעיות וחובות, שאכלו בה כל חלקה טובה, כולל המשחק המפורסם מול צפרירים חולון שבה שיחקה הקבוצה עם קבוצת הנוער. 

18 שנים חלפו מאז אותה עונה מסויטת ואף אחד לא מאמין שדווקא השנה, כאשר מנהלי הפועל ת"א פתחו את הכיס והמועדון השקיע ߔרבה כסף בשחקני רכש, היא פותחת את העונה בצורה כ"כ גרועה. הפועל ת"א מודל אוקטובר 2007 נמצאת במשבר מקצועי עמוק ללא ניצחון אחד לרפואה, עם שלושה שערי זכות בלבד, אבל המטריד מכל – היכולת הדלה, שלא עולה בקנה אחד עם הציפיות ממנה רק לפני מספר שבועות לתת פייט של ממש לבית"ר ירושלים.  
מכבי ת"א חטפה מתחילת הליגה מעל כל במה אפשרית על הצורה שבה היא נראית ובצדק. מקבוצה שציפו שתיאבק על האליפות, הפכה החבורה מקרית שלום למועמדת לירידה. אלא שניצחון מינימאלי היום של מכבי ת"א המוכהĠעל מכבי נתניה, יעלה את מכבי ת"א מקום אחד בטבלה ויוריד את הפועל ת"א למקום שבו תסחוב את כל הליגה על הכתפיים שלה, המקום האחרון בטבלה. ואם העונה של מכבי ת"א מוגדרת עד כה ככישלון קולוסאלי, איך אפשר להגדיר את העונה של האדומים בליגה? 

שחקני סכנין מצוטטים היום בכלי התקשורת כמי שמדברים על הפועל ת"א במונחים של קבוצה מפורקת. אז איך זה קרה?

החלפה מאסיבית של שחקנים ואובדן מנהיגות

בראש ובראשונה כנראה שלא ניתן להחליף כמות כ"כ גדולה של שחקני מפתח ߑבת אחת, להביא שחקנים אחרים במקומם ולצפות שהמכונה תעבוד בצורה חלקה בלי שום בעיות. הפועל ת"א איבדה בקיץ האחרון שני פרמטרים חשובים – האחד מנהיגות והשני ביצוע מוכח על הדשא ולפחות לגבי הפרמטר הראשון, בהפועל מתקשים למצוא תחליף ראוי.

שני ߔסמלים הכי גדולים של הקבוצה (אחרי ששמעון גרשון עזב לבית"ר ירושלים) שמעבר ליכולת המקצועית שלהם הנהיגו את המועדון ותרמו מניסיונם העשיר לא מזיעים היום בוולפסון וקשה לראות שחקן אחד שנמצא יום במועדון שנכנס לואקום הזה. 

שביט אלימלך, מריר וߛואב את התנהגות ההנהלה כלפיו מציל היום שערים עבור קריית שמונה. יוסי אבוקסיס שהפרישה ממשחק פעיל נכפתה עליו נמצא היום בצוות המקצועי, אבל ברור לכולם שזה ממש לא אותו דבר. השניים ידעו לספק את הערך המנהיגותי המוסף לקבוצה, להוריד את הלחץ מהצעירים, לכוון ולעשות את̠כל אותם הדברים שלא קונים בכסף. הפועל מתקשה לייצר היום מנהיג שימשוך אחריו את השאר. מנהיגות ששחקנים אחרים מנסים לקחת כמו וואליד באדיר או ראובן עובד ("שישרפו המדליפים") לא זוכים להכרה על ידי שאר השחקנים, ורק גורמים לחיכוכים עם ציטוטים אלמוניים ולא ۞עט השמצות. אין היום אוטוריטה בהפועל שהשחקנים האחרים מקבלים על עצמם ככזו ונשמעים לה.

ולגבי הפרמטר השני: סלים טועמה, גילי וורמוט, אליניב ברדה וזיטו אוגבונה היו הציר המרכזי של הפועל בשנה שעברה ביחד עם התגלית, רמי דואני (עליו אמרו שהוא השמעון גרשەן החדש) וניצוצות של ברוך דגו. רביעיית השמות הראשונה הייתה מניה די בטוחה בשנה שעברה מבחינת בישולים ושערים, אבל היום היא משרתת מועדונים אחרים. גם אם לאחר מלחמה, בהפועל הבינו שאי אפשר להחזיק את השחקנים בכוח, אבל הבעיה היא שהמחליפים שהובאו פשוט לא מספקים עד הۙום את הסחורה. 

ליאור אסולין, למשל. על הנייר הוא חלוץ רכש טוב ומניה בטוחה. מה לעשות שבהפועל הוא נקלע למשבר מקצועי, שלאחרונה התבשרנו שהוא מבוסס גם על משבר אישי. בפועל כדורים שבמדי בית"ר ירושלים ובבני-יהודה היו מחוררים רשתות, בהפועל מסרבים להיכנס עבור אסולין גם באימונים. ראובן עובד נלקח שוב כפרויקט על ידי עוד מאמן, שחשב שאצלו זה יהיה אחרת, אבל עד כה מתקשה לפרוץ קדימה ולממש את ההבטחה.

זרים לענף?

הבעיה היותר קשה של הפועל היא העובדה שהיא לא מקבלת את התפוקה והערך המוסף מהזרים שלה. פאביו ג'וניור (שבעבר התבטא, כך קראנו, שהוא הבראזילי הטוב בעולם), אבדג'י, דוס סנטוס ואנסומבו עוד לא ממש התחברו לקבוצה. אבדג'י הגיע בתור רכש יקר וכהבטחה אדירה ועד כה כגדול הציפייה, גודל האכזבה. תוסיפו לאלה את שטות האגרוף של רכש אחר, וәנסנט אניימה (שגם הוא על הנייר רכישה טובה מאוד) שהשאיר את הקבוצה ללא השוער הראשון שלה לפרק זמן משמעותי ביותר בעקבות ההרחקה ותקבלו תרומה די עגומה של הזרים, שהם אלו שאמורים היו לא רק לסתום את החור של השחקנים שעזבו, אלא להשביח את הקבוצה.
נכון, הכי קל להיטפל לזרים ולנקות מאחריות את השחקנים הישראלים, שברור שגם להם יש חלק גדול מאוד במצב הקבוצה ואי אפשר להתייחס אליהם כאל משקיפים מהצד, אבל דווקא השנה הפועל שמה דגש חזקȠמאוד, גם מבחינת התקציב, על הזרים שלה ואלה לא מצליחים עד כה להצדיק את ההשקעה בהם.

איפה גיא לוזון?

מי שבחר את השחקנים בכלל ואת הזרים בפרט הוא גיא לוזון, שבניגוד לאחרים שמנסים למצוא אשמים תחת כל עץ רענן פרט לעצמם, יודע שיש לוĠחלק גדול במצב של הקבוצה. לזכותו של לוזון ייאמר שהוא באמת מנסה ללמוד ולתקן על מנת להוציא את הפועל מהבוץ.
לוזון הוא מאמן שקדן, חרוץ ומסור שנמצא באחד הרגעים היותר קשים בקריירה המקצועית שלו. כל נקודה שהפועל מאבדת, כל שער שהקבוצה סופגת וכל הפסד מוחקים את הסיכויים שלו להפוך לדמות עצמאית עם כיוון ודרך משלה ומקרבת אותו בחזרה לעמדת האיש שנמצא איפה שהוא נמצא בזכות המשפחה שלו. ולוזון הוא איש מקצוע מעולה שיכול לדבר כדורגל, על שיטות, הרכבים וחידושי המשחק 24 שעות. יש לו הרבה מה להוכיח העונה, בעיקר למי שחושב שהוא הגיע מוקדם מדי לקבוצה גדולה ובעיקר לעצמו – שגם מחוץ למשפחה הוא יכול להצליח בגדול.

אלילת המזל
 
ויש גם את עניין המזל. הדוגמא הטובה ביותר היא המשחק נגד בית"ר ירושלים. במצב של 1-1 הגיע ליאור אסולין לאחד על Ӑחד מול טברקו קאלה ולא עשה את ה-1-2 לטובת האדומים. הקהל באדום לא הספיק להירגע מההחמצה ובהתקפת הנגד עשה ברק יצחקי את ה-1-2 לאלופה, דוגמא שאולי משקפת יותר מכל את המצב של הפועל ת"א העונה.  
 

 

תגובות

d

טלספורט בפייסבוק